כולנו שואפים לכך שהציפורניים יהיו בריאות, חלקות, בעלות צבע אחיד וללא כתמים אולם בעיות שעלולות להתפתח בציפורניים בשל מספר סיבות, משבשות בדרך כלל את המצב. פרוניכיה (דלקת סביב ציפורן), ציפורן חודרנית, שטפי דם מתחת לציפורן, פסוריאזיס הציפורניים וכמובן פטרת ציפורניים הם גורמים שפוגעים בבריאות הציפורניים ובמראה האסתטי של הציפורן. ״האויבים הגדולים״ של הציפורניים הם מים, מניקור אגרסיבי, חומרי ניקוי, מוצרי קוסמטיקה מקולקלים, אצטון לא איכותי ששורט את הציפורן במהלך הסרת הלק, חומרים אלרגיים, מכות, זיהומים מבקטריות ופטריות או מהשלכות שנובעות ממחלות מערכתיות. מיד בהמשך המאמר, תוכלו לקרוא אודות מספר בעיות שכיחות הפוגמות באסתטיקת הציפורניים.
למרות שהטיפול בתרופות, תכשירים, קרמים ומשחות יעיל בחלק מהמקרים, ההמלצה היא לשלב בין טיפול תרופתי לבין שימוש במכשירים מבוססי אור שקוטלים את הזיהום לחלוטין. התייעצו עם המכונים המובילים בישראל שיצליחו להעלים את הזיהום שלכם לחלוטין. עשו זאת עכשיו!
ציפורניים שבירות הנוטות להיקרע, להישבר או להיסדק, נוצרות עקב תהליכים טראומטיים (שימוש במוצרים כימיים, בדרך כלל חומרי ניקוי כאשר הידיים חשופות), מניקור אגרסיבי, הדבקת ציפורניים מלאכותיות, חומרים שורטים למיניהם וכדומה. גם תזונה בעייתית (בעיקר אנמיה שמקורה בחוסר בברזל) משתקפת בציפורניים שהופכות להיות חלשות, שבירות, רכות ומוכתמות. הסיבות לציפורניים שבירות הן רבות. ישנן מחלות גנטיות שעלולות לפגוע בציפורניים עד למצב של חוסר בציפורן (Anonychia) או לציפורניים עבות בצורה בלתי רגילה עם מרקם מתפורר ומצטבר של קרטין רך. הציפורניים מתפצלות ושבירות, חשופות יותר לזיהום מיקרובי או פטרייתי. גם כסיסת ציפורניים אובססיבית, כסיסת הקוטיקולה (העור שעוטף את הציפורן) או השחזה אגרסיבית ומתמשכת של משטח הציפורן גורמים במידה רבה לפגיעה בציפורניים.
פרוניכיה היא דלקת כרונית שפוגעת באזור שסובב את הציפורן. הפרוניכיה היא לרוב זיהומית, כאשר החלק העמוק בציפורן הוא החלק הפגיע יותר. הפרוניכיה מתבטאת בדלקת חזקה הגורמת לכאבים המלווים לרוב בשלפוחיות או במורסה (פצע מוגלתי) ולאבדן הקוטיקולה. אפשר להבחין בהרס מוחלט בצמיחת הציפורן או בקליפות לאורך הציפורן. הדלקת מסביב לציפורן מתפתחת עקב זיהום שנוצר דרך הרקמות הרכות (חתיכת עור שנתלשה חלקית מהציפורן אך עדיין מחוברת אליה גורמת לאנשים מסוימים לנסות ולתלוש את העור בעזרת השיניים ובכך נדבק המקום בזיהום שמקורו בפה). סיבות נוספות להופעת הדלקת הן מציצת אצבע והדבקה או הסרת ציפורניים מלאכותיות. התקדמות הדלקת גורמת ללחץ על הציפורן שמגביר את הכאב ובמקרים מסוימים בהם הדלקת צמודה למשתית, עלול להיגרם נמק שבמשך הזמן הופך לדִּיסְטְרוֹפְיָה (התפתחות לקויה) של הציפורן.
החריצים בציפורניים מופיעים ממספר סיבות שכוללות: מחלות מערכתיות, הפרעה מולדת, ותורשה אולם הגורם המשמעותי להופעת חריצים בציפורניים הוא תזונה לא נאותה ומחסור בוויטמינים ומינרלים כגון ביוטין - (ויטמין B7 או H), וליזין (חומצת אמינו חיונית). השימוש בחומרים כימיים, מניקור אגרסיבי, שימוש מופרז בלק לציפורניים, הדבקה והסרת ציפורניים מלאכותיות, מיקרו-טראומות כגון כסיסת ציפורניים אף הם גורמים שעלולים לגרום לחריצים בציפורניים ולכן דאגו להשתמש בכפפות במהלך השימוש עם חומרים כימיים שונים, צמצמו במריחת לק ובהדבקת ציפורניים מלאכותיות והימנעו מכסיסת ציפורניים.
שטפי דם מתחת לציפורניים בידיים או ברגליים, נראים לרוב כקווים ישרים בצבעים שונים (אפור, אדום, חום או שחור). המבנה האנטומי של מיטת הציפורן שמכילה כלי דם זעירים מאורגן בצורת שבילים אורכיים ולכן, אם קיבלתם מכה בציפורניים, הדם שיתפרץ דרך כלי הדם הללו, יזרום בחריצים וייראה כמו קו ישר או כקרישים קטנים משטף הדם הפנימי. ברוב המקרים לא מרגישים כאבים או אי נוחות, למעט אי נוחות בזמן קבלת המכה שגרמה לשטף הדם. אם שטף הדם הוא תוצאה של מחלת רנו (Raynaud phenomenon), בשונה ממכה רגילה יתכן וכן תרגישו בכאבים. הגורמים לשטפי דם הם לרוב מכות או טראומה פיזית במיטת הציפורן, שטף הדם נרפא במהלך הזמן ונע עם צמיחת הציפורן ועד לגזירתה בחלק החופשי.
הגורם הנפוץ ביותר לטראומות חזקות הוא באופן כללי עיסוק בפעילות ספורטיבית שעלול לגרום לנזק בנימי הדם בבסיס הציפורן. אולם ישנם מקרים בהם הדימום עלול להיות סממן למחלה מערכתית. פטרת ציפורניים ופסוריאזיס עשויים גם הם לגרום לשטפי דם במיטת הציפורן. ישנן גם תרופות מסוימות שעלולות לגרום לשטפי דם. כאשר הדימום מגיע בצרורות ופוגע ביותר מציפורן אחת קיים חשש למחלה סמויה. אם הדימום חוזר בתדירות גדולה יתכן כי זה סימן למחלה ברקמות הקישור כמו זאבת (לופוס) - מצב חמור שדורש בדיקה רפואית וטיפול.
שינוי בצבע הציפורן נובע מ:
הגדרת המונח Onycholysis הוא התנתקות הציפורן ממיטתה (מהחלק הרחוק מהבסיס או בצידי הציפורן) בעוד החיבור עם המשתית נשאר קיים. התנתקות הציפורן עלולה להיגרם כתוצאה מפסוריאזיס, המחלה גורמת להיווצרות פתח שנפער בשלמות ובאחידות הציפורן והוא עשוי להתגלע בין העור לציפורן או מתחת לעור עם הציפורן. התנתקות הציפורן לרוב מתרחשת בחלק העליון שלה ומתפשטת הלאה ונגרמת בשל מספר סיבות כדלקמן: פטריות ברגליים, דלקת עור אטופית (דרמטיטיס), נטילת תרופות מסוימות (בעיקר אנטיביוטיקה), התנתקות הנגרמת כתוצאה ממגע ישיר עם דטרגנטים אנזימטיים הגורמים לכוויות חום. בנוסף, אפשר לייחס התנתקות חלקית גם לקנדידה אלביקנס, טראומות, אידיופטיקה (מחלה עם מקור לא ידוע), מחלות מערכתיות, או לגורמים מולדים או תורשתיים.
הגדרת המונח Onchyomadesis הוא התנתקות מוחלטת של הציפורן ממיטתה שנגרמת בעיקר מזיהום תת עורי או בין עורי, והיא מתחילה לרוב מגירוי העור בצידי הציפורן כתוצאה ממיקרו-טראומות חוזרות או שטפי דם מתחת לציפורן. התופעה שכיחה יותר בציפורני הידיים והיא עשויה להופיע בציפורן אחת או יותר. כאשר מתרחשת התנתקות מוחלטת, גוון הציפורניים דוהה, הן מקבלות חריצים לבנבנים על גבן, הופכות לשבירות וסדוקות והן אף מתחילות לרוב להתפורר ולהשתחרר ממשתית הציפורן עד לניתוק מלא מהמשטח שמתחתן. הסיבות להתנתקות מוחלטת דומות לסיבות שגורמות להתנתקות חלקית. המחלה פוגעת בעיקר בילדים הסובלים מזיהום בקטריאלי כגון Stomatitis (דלקת הפה והשפתיים) או התפרצות כלי דם שהתפתחו בכף היד בתקופת הקיץ. הטיפול במחלה מבוסס על העלמת הזיהום ומצריך השגחה קבועה לאחריה הציפורן שנשרה תתחדש ותצמח מחדש (תהליך הדרגתי שאורך לכל הפחות חמישה חודשים).