בתקופות הקיץ והאביב, פטרת כף הרגל הופכת לבעיה נפוצה במיוחד. הפטריות ברגליים באות לידי ביטוי בהופעת אדמומיות, השלת עור נגוע וגירוד אובססיבי בין האצבעות. הפטרת ברגל נוצרת באזורי החיבור בין האצבעות, הנמצאות בתנאי לחות וחום קבועים - אזור אידאלי להתרבות הפטריות. מבין הפטריות הנפוצות ביותר, אפשר לציין את הדרמטופיטיים - פטריות הפוגעות בעור. פטריות אלו שוכנות רק בשכבה היותר חיצונית ברגל, אך הן אינן חודרות עמוק יותר. לזיהומים הללו כמעט ואין סימפטומים, ולמרות זאת, אפשר להרגיש בגירויים כמו: אדמומיות, גירוד חזק, דלקת, אבעבועות ונשל עור. הפטריות נוטות להתמקם באזורים לחים בגוף, בייחוד במקומות שיש חיכוך בין שתי שכבות העור, כמו בין האצבעות ברגליים, במפשעה ובכפלי החזה. אנשים הסובלים ממשקל עודף נוטים לזיהום פטרייתי בגלל קמטי עור רבים הגורמים למקומות הללו להיות לחים. פעמים רבות מטופלים מבחינים בתפרחת באזור הפטרייה, תפרחת זו היא תגובה אלרגית לפטרייה.
למרות שהטיפול בתרופות, תכשירים, קרמים ומשחות יעיל בחלק מהמקרים, ההמלצה היא לשלב בין טיפול תרופתי לבין שימוש במכשירים מבוססי אור שקוטלים את הפטרייה לחלוטין. התייעצו עם המכונים המובילים בישראל שיצליחו להעלים את הפטרת שלכם לחלוטין. עשו זאת עכשיו!
פטריות ברגליים ניתן לזהות בקלות. את סוג הפטרת אפשר לזהות בבדיקות מעבדה. פטרת כף הרגל נמצאת בקטגוריה הנקראת גַּזֶּזֶת (סוג מחלת עור) - זיהום פטרייתי בעור הנגרם מסוגי פטריות שונות. פטרת כף הרגל היא אחת מהזיהומים הנפוצים ביותר, במיוחד בחודשים החמים של הקיץ. פטריה ברגל נגרמת בעיקר משני סוגי הפטריות, ופטריות אלו עשויות להוביל לנשל קל בעור, אשר אינו מלווה בסימפטומים אחרים, או לנשל משמעותי המלווה בפריחה עם גירוד וכאבים. מצב זה משאיר את ״הבשר״ בין האצבעות חי, עם פגיעה בעור, ולכן יש להקדיש תשומת לב רבה יותר להיגיינת האזור. זיהום בקטריאלי עלול להיווצר במיוחד במבוגרים או אצל אנשים הסובלים מזרימת דם לא תקינה ברגליים.
לחות והזעת יתר בכפות הרגליים, מגדילה את הסיכון להידבקות בפטרייה כאשר באים איתה במגע. גורם נוסף המשפיע על המצב הוא צורת הרגל. במידה ואצבעות הרגל קצרות וכף הרגל רחבה קשה להידבק בפטרייה. מבנה שכזה מאפשר לאצבעות להיות פתוחות יותר, ולכן גם מאווררות יותר. לעומת זאת, ישנם אנשים עם אצבעות ארוכות וצפופות, המעודדות התרבות פטריות מואצת. הפטרייה אינה מתפתחת רק בגלל צורת הרגל. צריך לשמור על הרגליים יבשות ולמנוע רטיבות במשך הפעילות היומית. יש להעדיף גרביים מכותנה טהורה ולא גרבי ניילון. מרקם הכותנה אינו משמש כחוסם המונע מהלחות להתאדות, אלא להפך, הוא תורם לאוורור הרגל. מומלץ לנעול נעל פתוחה כאשר העדיפות היא לנעלי בד. שימוש בטאלק אינו מונע לחלוטין התפתחות פטריות בכף הרגל, ותמיד קיימת האפשרות שהמחלה תחזור. הבקרה ועזרי המניעה צריכים להתבצע על בסיס קבוע ויום יומי. דרמטולוגים (רופאי עור) רבים ממליצים על ספריי (תרסיס) נגד פטריה ברגליים, ומוסיפים כי התרסיס יעיל יותר ממשחות.
מניעת פטריות בכף הרגל היא אינה משימה פשוטה, בעיקר כשמבקרים באופן תדיר במקומות כמו: מלתחות, מקלחות, ובברכות שחייה, בהם הולכים יחפים ובאים במגע עם הפטרייה. ניתן להימנע מהזיהום תוך הקפדה על היגיינה טובה לכף הרגל. רחיצה יומית של הרגליים עם מים וסבון, ייבוש קפדני של הרגל ובין האצבעות, והחלפת גרביים קבועה, כל זאת על מנת להפחית את הלחות ולמנוע את זיהום הפטרייה. שימוש בטאלק לרגליים יכול גם כן לעזור, וכל זאת בהקפדה על: הימנעות מהליכה יחפה, שימוש בסנדלים במקלחת, פיזור אבקת טאלק לשמירה על עור יבש, גריבת גרביים לשמירה על רגל יבשה והחלפתן באופן תדיר.
התכשירים לטיפול בפטריות ברגליים, אינם תמיד יוצרים מגע עם הפטרייה בשכבות הקשות העמוקות, ולכן תרופות מקומיות ותרופות לבליעה ניתנות במקרה זה על ידי הרופא. כאשר הזיהום קל, יש לרחוץ ולייבש את הרגליים לחלוטין באופן יומי. במידה וסוג מסוים של הזיהום אינו מגיב להיגיינה ולאמצעים אחרים, והמצב לא משתפר לאחר טיפול רצוף במשך שבועיים, יש להתייעץ עם רופא המתמחה בטיפול בבעיות כף הרגל (פּוֹדִיאַטְרְיָה). רק רופא קובע אם הפטרייה היא הגורם לבעיה. במידה וכן, הוא ימליץ לרוב על תרופות אנטי פטרייתיות לשימוש מקומי או לבליעה. טיפולים מסוג זה נותנים מענה מספק לבעיה וזאת בהנחה והמטופל מקיים בקפדנות את הוראות הטיפול. במידה והגורם לתופעה היא הבקטריה ולא הפטרייה, מטפלים בבקטריה באמצעות אנטיביוטיקה כמו פניצילין.
הטיפול בפטרת ברגליים נעשה בעזרת חומר אנטי פטרייתי. את התרופות כנגד הפטרת אפשר להשיג בבתי מרקחת ללא מרשם בצורת משחה, קרם או אבקה. החומרים הפעילים לטיפול בפטרת כף הרגל הם הקלוטרימזול, אקונזול, ביפונזול טרבינפרין ואמורולפין. אם הפטרת פוגעת רק בחלל שבין האצבעות, יתכן כי אפשר להסתפק בטיפול מקומי בלבד. במידה והטיפול החיצוני אינו עובד (פטרת כף הרגל התפשטה לכל משטח כף הרגל), יש ליטול גלולות לבליעה, ובתנאי שהרופא בדק וקבע כי זהו הטיפול הדרוש. זמן הריפוי תלוי בשיטה, ויש להתחשב בכך שהתרופות פועלות באופן שונה. משך השימוש בתרופות אינו קבוע. חשוב לציין כי חומרים פעילים כמו הקלוטרימזול אינם הורגים את הפטרייה, אלא מונעים את התפתחותה. הטיפול בגלולות עשוי להמשך שלושה עד ארבעה שבועות. ישנם חומרים פעילים מסוג אחר נגד פטריות ברגליים כמו טרבינפין שהורגים באופן ישיר את הפטרייה ולא רק מפסיקים את התרבותה, וכך זמן הטיפול הופך לקצר יותר.
הטיפולים כפי שכבר הבנתם רבים ומגוונים וכוללים שימוש במשחות מקומיות, כדורים, תרסיסים, מריחת לק ועוד ועוד אולם, ישנה אפשרות טיפול נוספת מהירה במיוחד ומאוד יעילה לחיסול פטרת הציפורניים בכף הרגל ע״י שימוש במכשירים המבוססים על אור ובפרט העלמת הפטרת ברגליים באמצעות טיפול בלייזר. קרן לייזר מרוכזת וחזקה קוטלת את הפטרייה וזאת מבלי לפגוע בציפורן עצמה, או בעור האצבע. השימוש בלייזר מבוסס על ריכוז אנרגיית אור חמה, שמחסלת את הנבגים שגורמים לזיהום. טכניקת הלייזר נותנת מענה בטיחותי לטיפול בפטריות ברגליים, אשר אינו כרוך בסיכונים משמעותיים, תופעות לוואי ובהשלכות שאינן הפיכות.
המכונים שאנחנו עובדים איתם יעניקו לכם תעודת אחריות למשך 7 שנים על הטיפול בלייזר, הרשמו עכשיו וקבלו מספר הצעות מחיר ומידע משלים על הטכניקה המובילה בעולם להעלמת פטרת ציפורניים ברגליים.