מחלות ציפורניים
האויבים הגדולים של הציפורניים הם מים, קור, תגובה אלרגית לחומרים מסוימים, תהליכים טראומטיים (מכה ישירה על הציפורן, נעלים לחוצות או לא מתאימות וכדומה), כסיסת ציפורניים, מניקור אגרסיבי ושימוש בחומרים כימיים ללא הגנה מתאימה (כפפות למשל). מחלות ציפורניים לעומת זאת מתפתחות כתוצאה מתזונה לקויה, מחסור בויטמינים ומינרלים וגם עקב מחלות מערכתיות המשפיעות על הציפורניים. ציפורניים בריאות מצביעות ברוב המקרים על בריאות כללית טובה ואילו שינויים בצבע הציפורן או בצורת הצמיחה עשויים להצביע על מחלות. רוב המחלות (פטרת ציפורניים, ציפורן החודרנית, גידולים, שלפוחיות ויבלות) מצריכות טיפול מקצועי אולם גם יש מחלות שחולפות מעצמן. קיימות יותר ממאה מחלות ציפורניים, במאמר זה נסקור רק חלק מצומצם מהן.
המלצת המערכת
למרות שהטיפול בתרופות, תכשירים, קרמים ומשחות יעיל בחלק מהמקרים, ההמלצה היא לשלב בין טיפול תרופתי לבין שימוש במכשירים מבוססי אור שקוטלים את הזיהום לחלוטין. התייעצו עם המכונים המובילים בישראל שיצליחו להעלים את הזיהום שלכם לחלוטין. עשו זאת עכשיו!
מחלות ציפורניים נפוצות
סינדרום ארקלס-גרהם (Acrodysostosis) - ציפורניים קצרות, רחבות ואובליות, אי סדרים נדירים מולדים אצל אנשים עם בעיה בעצמות הידיים וברגליים. סימפטומים נוספים למחלה באים לידי ביטוי בזיהומים תדירים באוזן התיכונה, בעיות בהתפתחות הזרועות והרגלים, אצבעות קצרות, בעיות שמיעה ופגם מוחי.
אלרגיה בציפורניים - הבעיה מתחילה לאחר שימוש במוצרים שמכילים חומרים אלרגיים. התגובות לחומרים הללו מתבטאות לרוב בכאבי ציפורניים ללא פגיעה נראית לעין. במקרים שיש לאלרגיה השפעה, הציפורניים עלולות להתפצל לשכבות, נוצרים קווים או כתמים בשלל צבעים, ועלולה להופיע גם דלקת בקוטיקולה (העור שמסביב לציפורן). רוב האנומליות שנגרמות כתוצאה מאלרגיה, נוטות להיעלם בטווח זמן קצר ולאחר שמפסיקים להשתמש במוצרים שגרמו להיווצרותה.
רצועות עם פיגמנטים לאורך הציפורן (Melanonychia) - הגורמים להופעת רצועות עם פיגמנטים לאורך הציפורן הם רבים וצריך לעבור מספר בדיקות כדי לאבחן במדויק את המחלה. צריך לקחת ביופסיה ממשתית הציפורן ומכל רצועה אורכית עם פיגמנטים בציפורן כדי לשלול מלנומה. ברוב המקרים הגורם למחלה הוא פעילות של מלנוציטים שפירים שבדרך כלל אינם פעילים בבסיס הציפורן, הרצועות יכולות להופיע על ציפורן אחת או על כמה ציפורניים. גורמים נוספים להופעת רצועות צבעוניות לאורך הציפורן עשויים להיות תרופות מסוימות, חיכוך, טראומה, כסיסת ציפורניים וטיפולים כימותרפיים.
קוילוניכיה (Koilonychia) - מיוונית קילו - חלול. אוניק- ציפורן. הקוילוניכיה היא מחלת ציפורניים שעשויה להצביע על אנמיה (מחסור בברזל). הקימור בציפורניים מתהפך בצירים האורכיים והאופקיים שלו ונוצר מצב של קימור הפוך שעלול להופיע באצבעות הידיים והרגליים. הקימור לרוב מופיע בבוהן ולאחר מכן בשתי האצבעות הסמוכות. הציפורן הנגועה בקוילוניכיה, עלולה להתעבות או לחלופין להפוך לדקה יותר והעור שמסביבה עשוי להתייבש. במקרים חמורים, הציפורן מתבקעת במרכזה. הקוילוניכיה מופיעה בגלל כסיסת ציפורניים, טראומה רצינית במשתית הציפורן ו/ או אנמיה. מחקרים רפואיים קבעו כי קוילוניכיה קשורה בצורה כזו או אחרת לבעיות לבביות או למחלות סרטן וריאות.
מחלת דרייר (על שמו של פרדיננד, ג׳ין דרייר) - מחלה תורשתית שפוגעת בקרטיזציה הנורמלית של העור והציפורניים. מחלת הדרייר היא מחלה מולדת שפוגעת בבנים ובנות מגיל 10 ומעלה. המחלה מתבטאת במרבץ של פצעים קטנים שצבעם אדום חום. לפצעים מגע קליפתי ובדרך כלל הם מזדהמים. בדומה לאקנה, הופעת הפצעים נפוצה באזורים ששופעים בבלוטות חלב (פנים, מצח, חזה, גב ועור שעיר). בשונה מפצעי אקנה, הפצעים של מחלת דרייר מופיעים גם בכפות הידיים ובכפות הרגליים. מחלת דרייר גורמת לשינוי צורת הציפורניים. הציפורניים הפגועות אף נוטות להישבר בקלות. המחלה אינה מדבקת ומאבחנים אותה על ידי ביצוע ביופסיה. במקרים קלים של המחלה ממליצים שלא להיחשף לשמש או לטמפרטורות גבוהות ולחות. במקרים קשים מטפלים במחלה באמצעות משחת רטינול ואנטיביוטיקה.
הופעת עצם חדשה (גושים גרמיים) בקצה הדיסטלי של האצבעות (Subungual exostosis) - גידולים שפירים של עצם וסחוס מתחת למיטת הציפורן שפוגעים בעיקר בנשים צעירות. למרות שהגידולים יכולים להופיע בכל מקום מתחת לציפורניים נתקלים בהם בעיקר מתחת לציפורן בבוהן. ברוב המקרים הופעת הגידולים נובעת מטראומה או זיהום בבוהן המלווה בכאב, נפיחות ואף בכיבים בצידי הציפורן. הגושים הגרמיים הם קרוב לוודאי תוצאה ממטפלזיה (הפיכתה של רקמה אחת לרקמה אחרת) עקב גירוי מכני או מחלה במיטת הציפורן, למרות שמקור המחלה המדויק אינו ידוע. הפגיעה מורכבת מרקמות סיבי סחוס ישנים ועצם שדומים ליבלת עור קשה. הטיפול בגושים הגרמיים הוא כירורגי וישנן מספר טכניקות להסרתם כאשר השיקול העיקרי הוא שמירה עד כמה שניתן על שלמות הציפורן. כאשר הגושים מופיעים במשטח הציפורן משתמשים בטכניקת ״פה הדג״ באזור הדיסטלי (הרחוק מהמרכז) של האצבע כדי להרים את יחידת הציפורן ולאפשר את הגישה למקום.
ציפורני מקלות תיפוף - רקמות רכות שמתנפחות ושינויים במבנה העצם שמתרחשים לרוב באצבעות, יוצרים מצב שבו קצות האצבעות מוגדלות והציפורניים הופכות להיות קמורות באופן חריג (Clubbing). ציפורני מקלות תיפוף היא תופעה שנלווית למחלה שמקורה בבלוטת התריס הנקראת Thyroid acropachy. הרקמות שתופחות גורמות גם לגדילת עצם חדשה על ידי הגברת ייצור קולגן ויצירת שכבות תחתיות של עצם בחלק הדיסטלי. הטיפול במחלה מצריך מתן קורטיקוסטרואיד, מעבר ניתוח בחלק מהמקרים ולעיתים הזרקת אימונוגלובולין (נוגדן) לוריד.
קווי באו - קווי באו הם משקעים שחוצים את הציפורן שעשויים להופיע לאחר מחלה מסוימת, לאחר פציעת הציפורן, במהלך טיפולי כימותרפיה או כאשר התזונה לקויה. הקווים לרוב אינם משפיעים על הרקמות שמתחת לציפורן והם נעלמים כאשר הם מגיעים לקצה הסופי של משטח הציפורן. התנתקות הציפורן מהחלק הקרוב למשתית עקב קו שחוצה את כל עובי הציפורן מכונה Onychomadesis והיא נוצרת לאחר שהציפורן החדשה דוחקת את הקו החוצה. קווי באו הוזכרו ותוארו בפעם הראשונה בשנת 1846 על ידי ג׳סטין הונור סימון באו שהבחין כי הקווים המתוארים לעיל מופיעים אצל אנשים שהבריאו ממחלות חום גבוהות.
ילפת שטוחה (Lichen planus) - מחלה דלקתית שמשפיעה על העור, הרירית, הציפורניים והשיער. ילפת שטוחה משפיעה על אחוז אחד מכלל האוכלוסייה. המחקרים הראו כי לימפוציטים מסוג T (תאים ממערכת החיסון) שמתקיפים את תאי שכבות הבסיס באפידרמיס, גורמים להופעת פצעים מודלקים ובולטים בצבע אדום סגול. כאשר משתית הציפורן מושפעת מהלימפוציטים, מופיעים קווים אורכיים, ופטריגיום (Pterygium - קווים משולשים) בצבע סגול. במקרים קשים הציפורן עשויה לנשור. הטיפול במחלה הוא על ידי שימוש בקורטיקואידים מקומיים.
עיבוי וכיפוף הציפורן (Onychogryphosis) - גדילה חריגה ומוגזמת של משטח הציפורן שמשנה לחלוטין את המראה שלה. הציפורן מתעבה, מתקשה, מכהה ומקבלת קווים בולטים ושקועים שחוצים אותה לאורכה ולרוחבה בצבע אפור, חום וצהבהב. הציפורן עשויה גם לאמץ צורות שונות (קרן שור בסקי או טפר מעוות של דב ערבות). המחלה יכולה להשפיע על אצבע אחת, מספר אצבעות או על כל האצבעות והיא פוגעת בעיקר בירקנים. מקור המחלה הוא בהפרעות במחזור הדם, סוכרת ארטיזיס, מכות במפרק האצבע המסכנות את אזור המשתית שגורמות לדלקת מקומית, המובילה לסטיית התאים הנבטיים במשתית שמחוללת צמיחה מואצת של הציפורן. המחלה יכולה להחמיר כאשר משטח הציפורן מזדהם ונוצרת עקב כך פטרת, או כשמתחת לציפורן צומחת יבלת עם ליבה שגורמת לכאבים, או כאשר הציפורן מתעוותת כלפי פנים וגורמת לפציעות עומק במפרקי האצבע הסמוכה. הטיפול במחלה הוא מכני בלבד ומבוסס על הקטנת נפח הציפורן בדרכים שונות. במקרים חמורים יש לעקור את הציפורן מהבסיס.
נפילת הציפורן (Onychomadesis) - מחלה שנגרמת כתוצאה מדלקת ששוחקת את הציפורן וגורמת לדחיקתה על ידי צמיחת ציפורן חדשה. כלומר, הציפורן נשחקת ונעלמת באטיות מהשורש ובמקומה מתחילה לצמוח אחת חדשה. המחלה עלולה להופיע גם בגלל זיהום ויראלי שגורם לציפורן לזוז. הסימפטום היחידי של המחלה הוא התנתקות מוחלטת או חלקית של הציפורן. אין טיפול מוגדר לתופעה וצריך להמתין עד שתגדל ציפורן חדשה ובריאה.
כתמים לבנים על הציפורן - בדרך כלל אנומליה זו נובעת עקב תזונה לא נכונה או אוויר שהצטבר בציפורניים. הכתמים הלבנים נעלמים באופן הדרגתי וכאשר הציפורן צומחת. היות וברוב המקרים הכתמים מופיעים בחלק התחתון של הציפורן לוקח לכתמים מספר שבועות עד שהם מגיעים לקצה העליון (לאחר גזירת הציפורן הכתמים הלבנים נעלמים). הסיבות לציפורניים לבנות הן תזונתיות ונובעות בעיקר בגלל חוסר בוויטמין a ו- b, חוסר בפרוטאינים ומחסור בברזל ואבץ. קראו עוד ובהרחבה על ציפורניים לבנות.
ציפורניים צהובות - הציפורניים עשויות לשנות את צבען לצהוב כאשר הסיבות העיקריות לכך הן עישון והימצאות נסיוב בשם גליקופרוטאין (תרכובת של חלבון ופחמימה). הציפורן הופכת לכהה, מאבדת ברק והמראה שלה הופך למחוספס, מקומט ורך יותר, היא מקבלת צבע צהבהב שמתקרב לצבע חום שמתחיל מתחת לקוטיקולה ומתפשט בקצב אחיד ומקביל לצמיחת הציפורן. זקנה, חשיפת יתר למוצרים כימיים שונים, פטרת ציפורניים וזיהומים אחרים גורמים לציפורניים צהובות. קראו הכל על ציפורניים צהובות והסיבות המלאות להופעתן.
