יבלת (מכונה גם יבלת ויראלית) היא גידול עור קטן שנגרם כתוצאה מאחד מבין 100 סוגי הטיפוסים השונים של נגיפי הפפילומה האנושיים. היבלת באה לידי ביטוי בעור קשה ומעובה והיא נפוצה בעיקר באצבעות הרגליים כתוצאה מלחץ וחיכוך, יבלות פחות שכיחות מופיעות על אצבעות הידיים (באזורים שבהם יש חיכוך עם כלי כתיבה) ואף באזורים שונים בגוף. יבלות בכף הרגל דומות לגרגרים קטנים שבולטים מעל העור. היבלות עשויות להיות קשות או רכות, שטוחות ובעלות משטח מחוספס. למרות שאין גיל מיוחד להופעת יבלות הן שכיחות יותר בילדים ופחות מכך אצל מבוגרים.
סובלים מיבלת בכף הרגל ומחפשים פתרון מהיר, קבוע ושאינו משאיר צלקות? התייעצו עם המומחים שלנו שידעו כיצד לאבחן היטב את סוג היבלת וידעו כמובן איך לטפל בתופעה במגוון שיטות מתקדמות כגון לייזר. התייעצו עם המכונים המובילים בישראל, עשו זאת עכשיו!
היבלות על העור מתפשטות בקלות רבה על אזורי הגוף השונים אולם אין חשש להדבקה ברוב המקרים בין אנשים למעט במקרים של יבלות באיברי המין שנחשבות למידבקות (קונדילומות). מרבית היבלות לא מזיקות אולם יש זנים נדירים שעלולים להפוך לסרטניים ולכן חשוב לאבחן היטב את הגידול על העור ולקבוע האם מדובר ביבלת או בגידול בעייתי או אלים.
הגודל וצורת היבלת נקבעים על פי סוג הנגיף ובהתאמה למיקומה של היבלת בגוף. לא תמיד היבלת גורמת לכאבים אולם יש כאלו שכן מכאיבות כתוצאה מגירוי עצבי. ישנן יבלות ויראליות שמופיעות בצבירים (יבלות פסיפס) לעומת יבלות אחרות שמופיעות כגידולים בודדים. ברוב המקרים היבלת נעלמת מעצמה וללא כל טיפול אולם ישנן יבלות אחרות שנותרות לאורך שנים וסוגי יבלות אחרים שמופיעים ונעלמים וחוזר חלילה.
יבלת ויראלית בכף הרגל - יבלת ברגל מכונה גם בשם יבלת פלנטרית. יבלת בכף הרגל מתפתחת על סוליית כפות הרגליים. היבלת מוקפת בעור עבה וברוב המקרים היא רגישה במיוחד. הצורה הרגילה שלה היא מעט מורמת מעל העור, עגולה עם קצוות יבשים, קשים וגסים. יבלות בכף הרגל מזכירות עור קשה והן נוטות לצמוח לעומק. ישנו סוג נוסף של יבלת בכף הרגל שיש לו אלמנטים קטנים וסדוקים קבוצתיים בצורת פסיפס, פחות בולטים מעל העור ופחות עמוקים מהצורה הרגילה והעגולה.
יבלת מסמר - יבלת מסמר היא יבלת ברגל שחודרת עמוק לתוך העור. צורת היבלת דומה לקונוס. בצד אחד מעין מסמר חד שנכנס לתוך העור ובצד השני סוג של בועה שנוצרת על כף הרגל עצמה או בין אצבעות הרגליים. המסמר מסב כאבים בגלל הלחץ שנוצר בקצות העצבים וכלי הדם שברקמת החיבור המוצקה בעור.
יבלת נפוצה - יבלת נפוצה מופיעה באזורים שנמצאים מסביב לציפורניים, על האצבעות ועל גב כף היד. היבלת הנפוצה צומחת באזורים בהם העור פגוע.
יבלות פשוטות - גידולי עור עגולים ומחוספסים בצבע אפרפר צהבהב חום, קוטרם לרוב לא עולה על ס״מ אחד. יבלות פשוטות מופיעות באזורים בהם נוצר חיכוך כגון אצבעות, מסביב לציפורניים, ברכיים, פנים ועוד. היבלות עשויות להתרבות אולם הן לא ממאירות.
יבלת ויראלית חוטית - יבלת חוטית מכונה גם בשם יבלת פיליפורמית. יבלת חוטית היא גידול עור ארוך, צר וקטן שנפוץ בעיקר באזור העפעפיים והפנים.
יבלת שטוחה - יבלות שטוחות שכיחות בעיקר אצל ילדים. היבלת נראית כמו כתם חלק בצבע צהבהב חום. יבלות שטוחות מופיעות לרוב על הפנים וקוטרן הוא עד 5 מילימטרים.
יבלת מולוסקום - מולוסקום היא יבלת ויראלית מידבקת הנגרמת מוירוס ששמו מולוסקום קונטאגיוזום. יבלת ויראלית זו מופיע לרוב אצל ילדים והיא אינה מתפרצת ישר לאחר ההדבקה, לוקח לה מספר שבועות עד שהיא צומחת. ליבלת מולוסקום יש מראה שמזכיר פנינה, גודלה הוא כ - 3 מילימטרים והיא לרוב מופיעה במקבצים.
יבלות באברי המין - יבלות אלו מוכרות גם כיבלות לחות (קונדילומטה אקומינטה או בשפת העם קונדילומה), יבלות ויראליות באברי המין הן מידבקות ומועברות במהלך מגע מיני.
הטיפול השורשי ליבלות בכפות הרגליים מופנה בעיקר לטיפול בסימפטומים. אין אפשרות להעלים לחלוטין את נגיפי הפפילומה האנושיים, ולכן תמיד קיימת האפשרות שיבלות אלו ישובו בשלב כלשהו. להלן טיפולים מקובלים להסרת יבלות ברגליים:
קריותרפיה - קריו, שימוש בטמפרטורות נמוכות (הקפאה ברפואה), נחשב לטיפול יעיל במיוחד להסרת יבלות ברגליים. ההליך בכללותו מצריך מספר מפגשים הנערכים בהפרשי זמן שונים ובהתאם לחומרת היבלת. בטיפול זה מתיזים חנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 160 מעלות צלזיוס באמצעות דיזה מיוחדת או שפריצר למשך דקה עד 10 דקות על האזור הנגוע. החנקן הנוזלי צורב את היבלת בקור ללא כאבים וללא תופעות לוואי משמעותיות. קריותרפיה הוא טיפול נקודתי ומדויק ושאינו משפיע על הרקמות הסמוכות.
תרופות מקומיות - תרופת מרשם שנקראת אימיקימוד (Imiquimod) עוזרת בהעלמת היבלת על ידי שחרור פרוטאינים מהמערכת החיסונית. משחת האימיקימוד אושרה על ידי ה- FDA האמריקאי ואפשר למרוח אותה ישירות על היבלת. באמצעות החומר הפעיל אימיקימוד, שנמצא במשחה ששמה אלדרה (Aldara) מטפלים גם ביבלות על אברי המין.
קנטרידין - Cantharidin היא התרופה טבעית המיוצרת מחיפושיות השלפוחית (Blister beetles). את הקנטרידין מורחים ישירות על היבלת ברגל ביחד עם חומצה סליצילית חזקה. לאחר שהמקום טופל, חובשים את הרגל. כשבוע מסיום הטיפול, הרופא חותך את החלקים המתים של היבלת.
הסרת יבלות בלייזר - הליך שכולל מספר טיפולים המבוצעים בהפרש של עד שבועיים במהלכו היבלת נחשפת לקרינת חום הלייזר ששורף אותה. טכניקת לייזר חדישה יותר, חותכת את היבלת בדיוק מרבי ובאותה העת גורמת להגלדת הפצע. משתמשים במספר מכשירי לייזר לאידוי רקמות, הבולטים שבהם הם: לייזר - CO2, הרביום לייזר ולייזר יאג. הבחירה בין המכשירים מבוצעת בהתאם לעומק אליו רוצים לחדור כדי להגיע לשורש היבלת. הלייזר מסוג הרביום נחשב לשטחי יותר והוא האפשרות הנפוצה יותר להעלמת היבלת באידוי. הטיפול בהרביום אינו מותיר צלקות לאחר הסרת היבלת ברגל. יבלות קשות יותר, מצריכות חדירה עמוקה יותר ולשם כך משתמשים ב- Nd:YAG לייזר, שחודר עמוק ומבטיח את העלמת הוירוס מהרקמה. הטיפול ביאג עשוי להותיר צלקות.
לייזר לקרישת תמיכה וסקולרית של היבלת - היבלות מפתחות נימי דם שמזינים את תא היבלת הנחוץ לקיומן, להתרבותן ולהתפשטותן. למכשיר לייזר עם פעימת צבע (Dye laser) יש את היכולת להקריש ולסתום נימי דם ובכך לחסום את המעבר של הדם ליבלות. לאחר מספר ימים היבלת ״מתה״ עקב חוסר באספקת דם ורקמת היבלת הופכת להיות נקרוטית (נהיית שחורה) ולבסוף היא נושרת מעצמה. העלמת היבלות ברגליים על ידי הקרשת כלי הדם באזור היבלת איננה משאירה צלקת. יבלות ויראליות קשות מצריכות מספר טיפולים.
הסרה כירורגית - באמצעות מחט חשמלית מסירים את היבלת ברגל ובאזורים אחרים בגוף. הסרה כירורגית של יבלות נחשבת ליעילה במיוחד אולם היא עלולה להותיר צלקת כאשר הטיפול הוא רשלני.
הזרקת כימיקלים - ניתן להעלים יבלות גם על ידי הזרקת כימיקלים ישירות לתוך היבלת. טיפול שכזה חייב להתבצע או על ידי פודיאטור או על ידי רופא עור (דרמטולוג).