ציפורניים | מבנה הציפורניים
הציפורן היא מבנה קשיח שמסופח לעור הממוקם באזורים הדִּיסְטָלִיים (האזורים שנמצאים בנקודה הרחוקה ביותר מהמרכז) של הגפיים בגוף (ידיים ורגליים). הציפורן עשויה בעיקר מתאים מתים שהתקשו המכילים קרטין שהוא פרוטאין סיבי שהגוף מייצר בצורה טבעית שהמסה העיקרית שלו הם תאים מתים שמגיעים מהעצמות. קצב צמיחת הציפורניים אינו אחיד בין אצבע לאצבע ובין אדם אחד לאחר והוא משתנה בהתאם לתנאים הפיזיולוגיים של כל אחד. לרוב, קצב צמיחת הציפורניים הוא סביב 0.1 מ״מ ליום או ס״מ אחד ב- 100 ימים. הציפורניים בידיים צומחות הרבה יותר מהר מהציפורניים ברגליים. צמיחה מחדש של הציפורניים בידיים אורכת שלושה עד שישה חודשים, לעומתן צמיחת הציפורניים ברגליים תימשך בין שנה ל- 18 חודשים. הקצב המדויק של הצמיחה תלוי בגיל, בעונות השנה, בכמות הסידן בגוף, בפעילות הפיזית ובגורמים תורשתיים.
המלצת המערכת
צמצום הבעיות והמחלות בציפורניים יכול להתקיים תוך שמירה על מספר כללים בסיסיים כגון מניקור, צריכת חומצת אמינו ציסטאין, חידוש הקרטין ועוד. אם בכל זאת הציפורניים נפגעו, חשוב לאבחן ולקבוע את סוג הזיהום שנוצר בהן. התייעצו עם המומחים שלנו שיודעים לאבחן ולטפל בכל מחלת ציפורניים. עשו זאת עכשיו.
המחלה הנפוצה ביותר בציפורניים
הפטרת היא המחלה הנפוצה ביותר בציפורניים, הזיהום מפטריות שעלול להופיע גם ברגליים וגם בידיים פוגע לפי מחקרים ב- 3 עד 5 אחוזים מהאוכלוסייה המבוגרת. הפטרת הנפוצה ביותר שפוגעת בציפורניים נגרמת מפטריות הנקראות דרמטופיטיים, מדובר בפטריות מדבקות במיוחד שמדביקות בדרך כלל גם את האצבעות הסמוכות. רחצה במקלחות ציבוריים והליכה על משטחים נגועים בפטרייה, אקלים חם ולחות, בעיות במערכת החיסונית של הגוף או מערכת חיסונית מוחלשת, שימוש תכוף בנעליים סגורות הם הגורמים העיקריים להופעת הפטרת בציפורניים והתפתחותה.
מבנה הציפורן
הציפורן היא שכבה שבנויה ממשטח קמור שמכסה ומגן על הבטן הרכה של קצות האצבעות, זוהי שכבה שבנויה ממספר רבדי קרטין ונחה על המשטח העל עורי עם ארבע קצוות: שתי קצוות אופקיות בתוך השבילים הצדדיים שנמצאים בקפלים העל עוריים, הקצה הדיסטלי (הרחוק) שמסתיים בחופשיות הציפורן ובקו הצהוב שנוצר המצביע על הקצה החופשי, והקצה הקרוב, מתחת לקפל העל עורי בו נמצא הבסיס (משתית) ומקור הריבוי וייצור הציפורן. אזור זה נבדל בשל צבעו הוורוד שנוטה יותר ללבן עקב עוביו והוא מכונה בשם סהרון (lunula). לקפל העור שנקרא קרומית יש שתי פנים, האחת גבית והשנייה בטנית. השכבות הקרניות של שתי הדפנות יוצרות ״התרחבות של העור״ שנקראת קוטיקולה שתפקידה להגן על הציפורן. הציפורן יוצאת מתחת לעור ומהאפידרמיס ויש לה מרכיבים שזהים לעור (קרטין) אולם ההבדל העיקרי ביניהם הוא אחוז המים שיש בכל אחד מהם: האפידרמיס מכיל 85% מים ואילו הציפורן רק 12%.
מבט צד
- (a) משתית
- (b) שביל הציפורן
- (c) דופן גבית
- (d) דופן פנימית
- (e) אפוניקיום
- (f) קוטיקולה
- (g) משטח הציפורן
- (h) היפוניקיום
- (i) מצע הציפורן
מבט על
- קצה הציפורן
- קו צהוב
- קצה אופקי
- ציפורן
- סהרון
- קוטיקולה
- אפוניקיום
- קפל גבי
חוזק הציפורניים ושלושת השכבות
בניגוד לדעה הרווחת, הציפורניים מכילות מעט מאוד סידן, החוזק שלהן נובע בגלל המבנה ההִיסְטוֹלוֹגְי (של הָרְקָמוֹת) והדחיסה הכימית של הציפורן שמורכבת משלוש שכבות:
השכבה העליונה - השכבה העליונה מורכבת מתאים מתים שבאים מהמשתית, תאים אלו מאבדים את הליבה, ומצטבר פרוטאין סיבי כמו קרטין שיוצר את המשטח הסיבי יחד עם עוד חומרים אָמוֹרְפִים (חסרי צורה) שמקשרים את הסיבים.
השכבה האמצעית - שכבת הביניים היא השכבה העבה יותר מבין כל השכבות ומקורה דומה לשכבה העליונה אולם בשונה ממנה היא מורכבת מתאים חיים והדוקים.
השכבה העמוקה - שכבה זו עשויה רק משתי שכבות תאים שבאים ממצע האפידרמיס. צמיחת הציפורן היא לאורך, כלומר התאים נוצרים מהמשתית ונגמרים היכן שקוצצים את הציפורן.
ההבדל בין ציפורניים של ילדים למבוגרים
במהלך הילדות, הציפורניים גמישות ושקופות ובעלות משטחים חלקים וקמורים. אצל מבוגרים, הציפורן קשה ועמידה יותר ותמיד רואים הסהרון. בגיל מופלג, הציפורן מאבדת ברק, הופכת להיות בלתי שקופה וכהה בצבע אפרורי, היא יותר שבירה והסהרון נוטה להיעלם. לציפורן בריאה יש צורה אובלית והיא חלקה עם צבע ורוד בחלקה, הצבע הורוד הוא בגלל כלי הדם הרבים שקיימים במצע האפידרמיס ונראה יותר לעין בגלל האפיון השקוף למחצה של הציפורן. מראה הציפורניים הן מבחינת הצבע והן מבחינת הצורה יכול לשמש כמראה ואינדיקציה למצב הבריאות הכללי של כל אחד.
צורות ציפורניים נפוצות
- גדול
- קטן
- צר
- רחב
- מרובע
- מרובע קטן
- בצורת שקד
- אגוז לוז
- מעט קמור
- קמור
- קעור
- גבנוני
