קנדידה בציפורניים
הסיבות העיקריות לזיהום פטרייתי בעור ובציפורניים הן הקנדידה והדרמטופיליים. הקנדידה הוא זיהום משמרים בעור ובציפורניים שנגרם בדרך כלל מאורגניזם הנקראים קנדידה אלביקנס, אורגניזם זה משתכן על העור ובמצב רגיל הוא אינו מורגש והוא אף אינו מפריע. כל אדם נושא עמו את האורגניזם הזה על העור ובמקומות אחרים כמו הפה, מערכת העיכול והווגינה. הבעיה היא שלעתים הקנדידה אלביקנס מתרבה באופן בלתי מבוקר וגורם לזיהום שמרים הידוע גם בשמו הרפואי קנדידיאזיס.
זיהום שמרים בעור עשוי לגרום לאדמומיות, לפריחה מגרדת וגם להפרשת נוזלים. זיהום שמרים בציפורניים עלול להוביל לכאבים ולנפיחות ואף להתנתקות הציפורן מהאצבע. בשונה מהקנדידה, דרמטופיטיים הם פטריות שחיות רק ברקמות מתות כמו ציפורניים ותאי עור מתים. לזיהום שלהן קוראים טינאה (Tinea) והוא גורם לפריחה בעלת צורה עגולה עם קשקשים ואף לשלפוחיות. כאשר הדרמטופיטיים פוגעים בציפורניים, הציפורניים הופכות להיות דקות, מפוצלות, כהות ובמקרים מסוימים הן אף נושרות. הזיהום מפטריות הקנדידה עלול להשפיע גם על הווגינה וידוע בשמו הרפואי ווגיניטיס (Vaginitis) או זיהום שמרים נשי.
המלצת המערכת
סובלים מפטרת ציפורניים חמורה או מפטרת שחוזרת על עצמה? התייעצו עם המומחים שלנו שידעו כיצד לאבחן היטב וידעו כמובן איך לטפל בקנדידה בציפורניים במגוון שיטות מתקדמות. התייעצו עם המכונים המובילים בישראל, עשו זאת עכשיו.
הסיבות לזיהום קנדידה בעור ובציפורניים
מזיהום של שמרים לא נדבקים ממקור חיצוני וזאת בשונה מזיהום מדבק שנובע מפטריות דרמוטופיטיים (הן ממגע ישיר בין אנשים או דרך בעלי חיים). השמרים נמצאים כל הזמן בגוף במידה מאוזנת ושאינה מזיקה, אולם ישנן מספר סיבות שגורמות להן להפר את האיזון, לגדול ולהתרבות בצורה לא מבוקרת כדלהלן:
שימוש מוגזם באנטיביוטיקה - השמרים חייבים להתחרות על זכות הקיום שלהם על גבי בני האדם עם סוגים שונים של יצורים שרבים מהם הן הבקטריות. הבקטריות ששוכנות על העור, במעיים ובווגינה, בין יתר המקומות האחרים, הן אינן מזיקות אך הן מצטיינות ״כלוחמות״ מוכשרות בשמרים. כאשר נוטלים תרופות אנטיביוטיות בכדי להתמודד עם בקטריות שאינן ידידותיות הרי ש״על הדרך״ הורגים גם את הבקטריות הטובות. השמרים שאינם מושפעים מאנטיביוטיקה, נעים לעבר המקום שהתפנה מבקטריות אלו ומתחילים לגדול ולהתרבות.
נטילת סטרואידים ותרופות לטיפול בסרטן - התרופות הללו מחלישות את המערכת החיסונית של הגוף ומאפשרות לשמרים לפרוח.
השמנת יתר, סוכרת והריון - אלו מצבים שגם מעודדים זיהום עקב שמרים. השמרים גורמים לזיהום לרוב במקומות בהם ישנו מגע של העור עם העור עצמו. לאנשים שסובלים ממשקל עודף למשל יש קפלים בעור שגורמים לחיכוך המאפשר לשמרים לגדול. חולי סוכרת בעלי גלוקוזה גבוהה בדם, מגדילים את הגלוקוזה בהפרשות בחיכוך בין קפלי העור שמעודד גם הוא את התרבות השמרים. נשים בהריון עולות זמנית במשקל ועלולות באופן ארעי להחליש את המערכת החיסונית.
ידיים שנמצאות זמן ממושך במים - ידיים שנמצאות זמן ממושך במים או טיפול כושל בטיפוח הידיים עלולים להגביר את הסיכון לזיהום הציפורניים על ידי השמרים.
סימפטומים וסיבוכים מזיהום קנדידה
זיהום פטרייתי משמרים בא לידי ביטוי בכתם אדום מוגדר, ברור ומגרד, לעתים קרובות עם גבשושיות אדומות או מֻרְסָה מסביב לקצוות הפריחה יתכן אף עם גֶּלֶד. זיהום מקנדידה אפשר למצוא בדרך כלל באזורים כמו המפשעה, בקפלי הישבן או החזה, באצבעות הידיים והרגליים ובטבור. זיהום שמרים בציפורניים נקרא קנדידה פרוניכיה (או דלקת סביב ציפורן) שעלול לגרום לנפיחות כואבת בצבע אדום במקום הנגוע שעשוי להפריש נוזלים לאחר מכן. במקרים החמורים ביותר, הציפורן עלולה להתנתק והיא חושפת תחתיה עור שצבעו לבן עמום או צהוב, ברוב המקרים התוצאה מהזיהום תהיה דלקת מסביב לציפורן שחייבים לטפל בה מוקדם ככל שניתן ועוד לפני שהזיהום יחמיר.
אבחון קנדידה
במהלך האבחון תשאלו לגבי תזונתכם היומית וגם האם לאחרונה נטלתם תרופות אנטיביוטיות או תרופות אחרות שעשויות להחליש את מערכת החיסון. לאחר מכן תשאלו לגבי מחלות מהן אתם סובלים. סוכרת, סרטן לא עלינו ומחלות כרוניות אחרות עלולות כאמור להגביר את הסיכון לזיהום משמרים. את הזיהום משמרים או הקנדידה קל לראות במיקרוסקופ לאחר שגרדו חלקיקים מתוך המקום הנגוע, אולם מכיוון שהשמרים נמצאים בכל מקרה בגוף האדם באופן קבוע, הרופא ירצה לאשש את העובדה כי הקנדידה אלביקנס היא הגורם לבעיה.
טיפים למניעת קנדידה
כדי לצמצם את הסיכון לפתח זיהום משמרים על העור רצוי לנקוט בפעולות הבאות:
- יש לשמור על העור יבש (בעיקר בציפורניים).
- חשוב לשמור תמיד על העור נקי.
- יש להימנע ממגע עם אנשים שנושאים שמרים או פטרת בעור.
- רצוי תמיד לחבוש כפפות כשעובדים בגינה.
- מומלץ שלא לחלוק מספריים או גוזזים לחיתוך ציפורניים.
- רצוי להפחית במשקל הגוף כדי למנוע קפלי שומן שהם קרקע פוריה לגדילת השמרים.
טיפול בקנדידה
אם אובחנתם כסובלים מקנדידה או מפטרת שמקורה בדרמטופיליים, הרופא קרוב לוודאי ימליץ על טיפול מקומי כנגד פטריות (קרמים מיוחדים או אבקות), ובמקרים בהם הזיהום התפשט למקומות רחבים יותר או כאשר הטיפול הקודם לא צלח ו/או הבעיה חוזרת ונשנית, הרופא ימליץ על תרופות לבליעה כנגד הפטריות. בזיהום מפטריות קשה יותר לטפל מאשר בקנדידה אלביקנס. בכל אופן השמדת הפטריות בידיים או ברגליים מטופלת בדרך כלל על ידי כדורים במרשם או בלק מיוחד נגד פטריות לציפורניים שינתן רק כנגד סוגים מסוימים של זיהום פטרייתי, במיוחד כאשר הסהרון בציפורן לא נפגע.
המכונים המובילים עושים שימוש גם במכשירים מבוססי אור (לייזר או קרן אור) שקוטלים לתמיד את הזיהום ולכן:
ההמלצה שלנו היא לפנות למכון מקצועי שיודע לטפל בקנדידה במהירות ובמקצועיות, תוכלו לקבל הצעת מחיר ומידע מהמכונים המובילים לפטרת בישראל על ידי מילוי טופס צור קשר פשוט.
